יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

פרידות (היה היה פעם קטע)

היה היה פעם קטע. קטע מתחבר, קטע מתנדנד, קטע קישטה, קטע פשקוויל, קטע שבריר וקטע הכנס. היה די הרבה קטע. עכשיו יש בחירה, יש בעיקר "לא חייבת" ו"לא עושה".
מה שהיה פעם היה מיוחד, אפילו מיוחד מאוד. הייתה קבוצה של אנשים מוכשרים ומלאי מוטיבציה שכל הזמן גדלה והתחזקה מתוך הנאה ויצרה משותפת.
היה הייתה מסגרת. היה מקום לעבוד בו, הייתה מטרה, היה הקשר, היצירה ידעה בתוך מה היא נמצאת.
עכשיו יש דף חלק.
אני בת 18 שוב. צריכה לבנות את הציפיות שלי מעצמי ומהחיים מחדש, הפעם ממקום הרבה פחות תמים ורעב.
השעות עוברות והמקום הריק נשאר ריק. לכן, בפוסט הבא יגיעו שני בחורים נעימים וקשים להתארח: דוד ופרימו.
ועד אז:


מה שנחמד בו זה
שהוא לא יודע שהוא
נפרד

הוא יושב עליי
ולא מרגיש כלום
מתפוצץ בי צער
ואין לו מושג

הוא ייצור שמסתגל
הוא יבין שמשהו השתנה
רק כשלא יהיה מי שילטף אותו

יהיה לו צער עכשווי
ואני לא אהיה